לאורך הדרך, עבדתי עם אלפי ילדים ונוער במגוון תפקידים – רכז חינוך בגן החיות "הלימודי" בחיפה, מדריך רגשי במוסדות שיקום, ובתפקידי חינוך וניהול במערכות חינוך פורמאליות, בלתי-פורמאליות ובאקדמיה. בכל תפקיד ותוכנית, בעלי החיים תמיד היו חלק מהותי ושווי ערך לתהליך.

בנובמבר 2021, לאחר מסע של 13 שנים, הקמתי את הקליניקה של אקו-חי בחיפה – מרחב בטוח, חומל, עוטף ונטול שיפוטיות, שבו גם האדם וגם בעלי החיים נפגשים. כיום, אקו-חי הוא בית לעשרות בעלי חיים שהגיעו עקב חילוצים, נטישות או פגיעות, לצד עשרות משפחות וילדים שמגיעים מדי שנה לתהליכים חינוכיים וטיפוליים. 

אני מאמין שבכל נקודת מפגש בין ילדים לבין בעלי-חיים, מתקיים גם יסוד חינוכי וגם יסוד תרפויטי, וההבדל למעשה תלוי במטרת המפגש, לצרכים שעולים בתהליך והדגש שתשים הדמות המתווכת. יהיה הדגש אשר יהיה, עקרון ההדדיות חייב להישמר, שכן להבדיל משיטות חינוכיות/טיפוליות אחרות – מדובר ביצור חי בעל צרכים, רצונות, רגשות וכתוצאה מכך גם זכויות משלו.

בתפיסה האישית שלי, ובמיוחד כמי שעובד עם בעלי-חיים אקזוטיים בלבד (תוכים, זוחלים, מכרסמים, יונקים קטנים), מקומם של בעלי החיים הוא בטבע, במערכות האקולוגיות שלהם, והלוואי ותעלם התופעה האכזרית של סחר בבעלי-חיים וניצולם למטרות ואינטרסים של האדם. אך כאשר המציאות היא כזאת שישנם מיליארדים של בעלי-חיים בשבי, מוטלת עלינו החובה המוסרית לדאוג להם בכל ההיבטים – הקוגניטיביים, הרגשיים, הפיזיולוגיים וההתנהגותיים כאחד.

אני מאמין מאוד בחיבור יוצא הדופן הזה בין בני-אדם בכלל וילדים בפרט, לבין בעלי-חיים והטבע. ראיתי וחוויתי בנקודות החיבור האלו אינסוף רגעים משמעותיים ועוצמתיים, לעיתים אף משני חיים (לשני הצדדים). בעת שילובם של בעלי-חיים בתהליכים חינוכיים, טיפוליים או שיקומיים, עלינו לראות אותם כשותפים בתהליך ולא "כלי" להשגת מטרות. בהיבט הרחב, יש לנו הזדמנות ללמוד רבות מבעלי החיים. חשוב לזכור שאנחנו חלק בלתי נפרד מהטבע ומהמגוון הביולוגי שסביבנו, ושקיומנו תלוי בהרמוניה עם כל מה שחי סביבנו.